בין הרים ובין גבעות טסה לה הרכבת,,,

הרכבת הקלה בימיה הראשונים (הנסיעה חינם במשך שבועיים)

Zricha Nahal Lachish

Boker tov
Boker moutzlah

זריחה

בוקר טוב
שבוע טוב

נתן עושה קניות בויקטורי מהדרין

בוקר טוב

בוקר טוב,

מלך השינה העביר לי משב קל בתא השינה שבמשכן המח, לא יכלתי להמשיך לישון,

פתחתי את האתר שעיינתי בו ליל אמש ואני קורא משל של המגיד מדובנא ר' יעקב קראנץ ז"ל, (בצרפתית ביין סור),

kountrass.com

On lui a demandé à l'occasion pourquoi les riches donnent de préférence la Tsédaqa à des pauvres et des infirmes, et bien moins à des Talmidé 'Hakhamim. Le rav a répondu : parce qu'ils pensent qu'ils peuvent encore tomber dans la pauvreté ou dans la maladie, mais ils savent pertinemment qu'ils ne risquent pas de devenir des Talmidé 'Hakhamim.

ועוד מספרים על חוש ההומור שלו:

L'humour du Maguid était légendaire. Quand il voulait évoquer les Juifs qui n'appliquent les Mitswoth que dans le sens qui les arrange, et qui refusent les interdits qui vont contre leur nature, il utilisait l'image suivante: un pauvre emprunte quelques couverts à un riche, et, quand il les lui rend, il ajoute une petite cuillère. Le riche lui demande d'où vient cette petite cuillère, et le pauvre de répondre : « Tu as eu de la chance, les couverts ont mis au monde une petite cuillère. » Par la suite, le pauvre emprunte à nouveau des couverts, mais il ne les rend pas. Le riche l'interroge : « Où sont passés mes couverts ? » - « Désolé, répond le pauvre, j'ai une mauvaise nouvelle à t'annoncer : ils sont tous décédés. » Le riche lui rétorque avec mépris : « Quoi, tu n'as pas de meilleur argument à me raconter ? » Et le pauvre de répondre: « Et quand je t'ai raconté l'autre histoire, à savoir celle des couverts qui ont mis au monde une cuillère, tu l'as acceptée sans broncher, non ? »

Les remparts de Douvna

בדרך להרצליה

בדרך להרצליה

בוקר טוב

יש ואני מתעורר בבוקר, ומרגיש שיש לי כח עוצמה משולב עם רוגע,
אך זה לא מנת היום הזה,
היום יום שלישי, יום שנכפל בו כי טוב, ולפי הפסוקים בבראשית מפורש - שמה שלא נשלמה בריאתו בראשון ובשני נגמר בשלישי,
אצלי ההרגשה כבדה, אמש מאוחר בלילה לעטתי על כל דבר שיש בו זיק פחמימות או "סוכר בזק", וזאת אחרי סעודה של מרק חומוס יחד עם עוף שעשתה רעייתי שמספיק לבדו להשביע גמל,
לא משנה, רצה הבורא וחידש בטובו מעשה בראשית בכל יום בכל עת ובכל שעה (דקה), (כולל מערכת האסטומכה והעיכול),
וכשאני מתבונן אני מרגיש אדרנלין של אמונה יוצאת מתוך דליי התבונה שעולה למקום המחשבה הוא משכן המוח בראש, ומצמיח מתוך שורשי אמונה ציצים ופרחים, נבטים חדשים של אמונה, ושל בחינת הבורא והבריאה כולה, הבריאה שלי עצמי גופי כל הסטרוקטורה של מערכת הביולוגית, הנפשית, והסביבתית הקרובה,
כן, כן! אל לנו לזלזל בניצוצות זעירים אלו של בחינה במעשה האלוקים,
חובת הלבבות כותב שער שלם שמבאר את בחינת השגחת ה' על ברואיו והבריאה (שער הבחינה),
אני רוכב על אופניי לכיוון תחנת הרכבת, נוסע על השביל להולכי רגל, המקביל לכביש S‏, משב רוח קל מלטף את פני, הטמפרטורה טובה, ברוך השם אחרי יומיים שירד רוב שעות היממה, הגשם פסק לרדת, אין לי בעיה שירד בלילה, עי' תענית כג, א, בעתם בלילי רביעיות ובלילי שבתות שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר (ירמיהו ה, כה) עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם:

והנה הגיעה הרכבת של 8:21,

יום טוב, ויום שלישי נכפל בו כי טוב.